אורתודוקסיה מודרנית
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
דת | יהדות |
זרם | יהדות אורתודוקסית |
ארגונים ופעילות | |
פלגים | |
יהדות אורתודוקסית מודרנית (באנגלית: Modern Orthodox Judaism) היא זרם ביהדות האורתודוקסית הדוגל בשילוב של יהדות על פי ההלכה עם ערכים ואורחות חיים של העולם המודרני. האורתודוקסיה המודרנית רווחת בקהילות היהודיות בעולם המערבי, בעיקר בקרב יהדות ארצות הברית, וקשורה בקשר הדוק לחלקים מסוימים מן הציונות הדתית הרווחת בישראל וגם לחלק מהחרדים-המודרניים.
האורתודוקסיה המודרנית שהתפתחה בגרמניה חולקת מקורות משותפים עם הנאו-אורתודוקסיה שהתפתחה במרכז אירופה בראשית המאה ה-19, ומשלבת אלמנטים מגישותיהם של מבשריה, הרב שמשון רפאל הירש ("תורה עם דרך ארץ") ורבי עזריאל הילדסהיימר. הרבנים הירש והילדסהיימר פעלו, כל אחד בדרכו, לגישור בין המודרניזציה ליהדות האורתודוקסית כתגובת נגד לצמיחת היהדות הרפורמית בגרמניה באותה עת. עם זאת, מרבית ממשיכי הנאו-אורתודוקסיה בני-זמננו בוחרים לבדל עצמם מן האורתודוקסיה המודרנית, להיצמד לחרדיות ולמצב את גישתם כשמרנית יותר ביחסה אל ההלכה.
האורתודוקסיה שהתפתחה בהונגריה וגליציה שנודעה בדפוס התנהגות שמרני-סתגרני, שהוקמה על ידי החתם סופר ("חדש אסור מן התורה") פעלה כנגד הרפורמה בעזרת: מנהגים, חומרות ונהגים חברתיים, שעוצבו כנגד אותם "מחדשים".
האורתודוקסיה המודרנית יונקת בעיקר מפילוסופיית "תורה ומדע" בגישתו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, הנחשב מנושאי הנס המובהקים של זרם זה ביהדות האורתודוקסית. הזרם המתון של הציונות הדתית בישראל, להוציא את החרדים הלאומיים, נחשב במובנים רבים כמהדורתו הישראלית של הזרם האורתודוקסי המודרני. בהגדרה מצומצמת יותר, המבחינה בין הדגש הלאומי הבולט בציונות הדתית לבין הפתיחות האוניברסלית של האורתודוקסיה המודרנית, מיוצגת האורתודוקסיה המודרנית בישראל בידי חלק צר יותר של הציונות הדתית. בין נציגיו הבולטים ניתן לכלול את זרם ישיבת הר עציון, תנועת הקיבוץ הדתי, תנועת נאמני תורה ועבודה, תנועות הפמיניזם הדתי ועוד.
מוסד החינוך וההשכלה המרכזי של האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית הוא הישיבה יוניברסיטי בניו יורק, מוסד המהווה סמל לגישה זו ביהדות. האוניברסיטה חרתה על סמלה את המוטו "תורה ומדע". במסגרת המוסד פועלת ישיבת רבינו יצחק אלחנן.
מרבניה המרכזיים של האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית ובישראל: הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב יהודה עמיטל, הרב נחום לאם, הרב צבי שכטר, הרב מרדכי ויליג, הרב שלמה ריסקין.
ראש ממשלת ישראל לשעבר, נפתלי בנט,[1] גם-כן התחנך בביתו על ברכי תת-זרם פחות-שמרני זה, היהדות האורתודוקסית-המודרנית.[1]
כך גם, יועצו הבכיר של הבית הלבן בממשל טראמפ, ג'ארד קושנר (חתנו של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טארמפ) ואשתו איוונקה טראמפ[2] שהתגיירה לתת-זרם ספציפי זה,[2] האורתודוקסי-המודרני, למען בעלה[2] – אם כי הרבנות הראשית בישראל (שהיא גם יהודית-אורתודוקסית ובפרט גם יהודית-חרדית) הודיעה בתורה כי היא לא-מכירה בגיורים המקלים הללו של האורתדוקסיה-המודרנית.[2] הדוגמנית האמריקאית קרלי קלוס, גיסתו-דרך-אחיו הצעיר ג'ושוע קושנר, התגיירה לאחר-מכן אף היא, אם כי היא עשתה זאת למען האח הצעיר לבית משפחת קושנר.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים חמיאל, הדרך הממוצעת: ראשית צמיחת הדתיות המודרנית, כרמל, 2011.
- אפרים חמיאל, "האמת הכפולה": עיונים בהגות הדתית המודרנית במאה התשע עשרה ובהשפעתה על ההגות היהודית במאה העשרים, כרמל, 2016.
- אליעזר שביד, בין אורתודוקסיה להומניזם דתי: המגמות העיקריות נהגות היהודית הדתית של המאה העשרים, מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2003.
- עופר חן, המשכיות ומפנה: מגרמניה לארץ ישראל – האורתודוקסיה המודרנית לנוכח האתגר הציוני, הקיבוץ המאוחד, 2015.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משנת 'הרב' בשיח הדתי, הרב ד"ר יוסף (ג'פרי) וולף, הצופה
- אמנון שפירא, בני עקיבא והסכנה החרד"לית, באתר ynet, 10 בנובמבר 2007
- לא גלות, לא גאולה, פרופ' משה הלברטל, אופק חדש
- קובי נחשוני, מתקפה חרד"לית: "צומחת אצלנו תנועה רפורמית", באתר ynet, 5 ביולי 2009
- הרב רונן לוביץ האדם (שוב) מחפש משמעות, דעות 7 אפריל 2000, באתר נאמני תורה ועבודה
- פרופ' ג'ק ורטהיימר, ?Can Modern Orthodoxy Survive, מוזאיק, 8 באוגוסט 2014.
- מרים הולצמן ויונתן קירשנבאום, האורתודוכסים המודרנים בארה"ב: קהילות חזקות, גם הן במתח בין שמרנות לפתיחות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בספטמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זרמים ביהדות | ||
---|---|---|
אורתודוקסים | חרדים (חסידים • ליטאים • חרדים ספרדים) • דתיים לאומיים (חרדים לאומיים) • אורתודוקסים מודרניים • נאו-אורתודוקסים | |
ליברלים | רפורמים • קונסרבטיבים (נאולוגים) • רקונסטרוקציוניסטים • התחדשות יהודית • חילונים-הומניסטים | |
תקופת בית שני | פרושים • צדוקים • איסיים • בייתוסים • תרפויטים • נצרות קדומה | |
ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת | רבניים • קראים • שבתאים • פרנקיסטים |